רשימות לימודים

מועמדים רבים ללימודים אקדמיים, ובפרט לימודי הנדסה, מתקשים לעיתים לבחור את תחום ההנדסה אותו הם היו רוצים ללמוד. זאת מפני שמשנה לשנה, נוספים תחומים חדשים על פני הקיימים והמוכרים שהם, הנדסת חשמל, הנדסת תוכנה, תעשייה וניהול, בניין ומכונות. אך בכל זאת, למרות שיש לא מעט תחומי הנדסה חדשים, יעדיפו רוב המועמדים ללכת על המוכרים והותיקים.

אחד מבין תחומי הנדסה אלה, הקיים כבר למעלה מעשרות שנים הינו הנדסת חשמל. תחום זה מתפתח ומשתנה כל יום מחדש, בו מוכשרים הסטודנטים לפתח ולתכנן מערכות חשמליות ואלקטרוניות שונות, המשיקות לתחומים רבים, החל מרפואה, היי-טק, בנייה ועוד.

בדרך כלל, המועמדים ללימודי הנדסת חשמל עשויים להתחלק לשניים. הסוג הראשון הוא מועמדים שיצא להם להיחשף לתחום זה בתיכון, שכן הוא פופולארי וקיים כמעט בכל תיכון כמקצוע מוגבר ברמה של 5 או 10 יחידות. החשיפה למקצוע בתיכון כוללת הכרת מושגים קיימים הקשורים לחשמל הלקוחים מתוך לימודי הנדסת חשמל, כגון מעגלים, מערכות הספק, פיקוד ובקרה ועוד.

כך למעשה, זוכה התלמיד לקבל מושג על התחום, רמת העניין ועל הקושי הלימודי. שכן כמו בלימודי הנדסת חשמל לתואר אקדמי, גם בתיכון, מקצוע החשמל והאלקטרוניקה דורש השקעה מרובה ושליטה גבוהה במקצועות הנלווים אליו כמו מתמטיקה ופיזיקה.

ואילו הסוג השני של המועמדים, הוא דווקא כאלה שלא בהכרח הגבירו את מקצוע החשמל בתיכון ולמעשה השתבצו במקרה לתפקידים הנוגעים לחשמל ואלקטרוניקה בצבא. לעיתים, בחלק מן התפקידים הללו, נדרש החייל לעבור קורס או מספר קורסים במסגרת השרות הצבאי. כך בעצם מתקבל מושג כללי על תחום החשמל ובמידה והחייל מצא בו עניין, ישנו סיכוי גבוה מאוד שלאחר הצבא הוא יבחר להמשיך ולהעמיק את ידיעותיו בלימודי הנדסת חשמל.

כך שלעיתים, עצם ההתוודעות לתחום מסוים, לא משנה באיזה שלב בחיים, אם בצבא ואם בתיכון, יכולה להיות בהחלט חלק משמעותי בבחירת התחום הלימודי בעתיד. יתרה מזאת, כך גם מפחית המועמד ללימודים אקדמיים את התלבטויותיו לגבי מה ללמוד, זאת משום שצבר ידע כלשהו לגבי התחום והוא לא חדש עבורו, אלא מוכר לו.

לימודים אקדמיים הם עסק לא זול בכלל. בייחוד כאשר מדובר על לימודי הנדסה, שנמשכים כארבע שנים לעומת לימודי תארים בפקולטות אחרות כגון מדעי הרוח ומדעי הטבע, שאורכים שלוש שנים. בהנחה שמדובר על מוסד אקדמי שמוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, לימודי הנדסה עשויים להסתכם לכדי סכום כולל של בין שלושים לארבעים אלף שקל. מנגד, כאשר מדובר על מוסדות אקדמיים פרטיים, הסכום יכול לזנק לפי שניים לפחות.

משום הסכומים הגדולים ומפאת העובדה שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו בקלות להירשם ללימודי הנדסה, קיימות מלגות רבות המוענקות על ידי ארגונים, מוסדות ועמותות, להן כל מועמד שנרשם ללימודים או סטודנט מן המניין ללימודי הנדסה יכול להגיש מועמדות.

למעשה, על מנת לקבל את המלגה, כל מה שצריך לעשות הסטודנט או המועמד הוא למלא ולשלוח את טפסי המלגה דרך האינטרנט או בדואר, זאת בצירוף מסמכים כגון, קורות חיים, מכתב פנייה אישי, המלצות ומסמכים נוספים המעידים על עמידה בקריטריונים של המלגה. ברוב המקרים, הבקשות נענות בחיוב וכך זוכה הסטודנט או המועמד לסיוע כספי בסך של כמה אלפי שקלים.

קיימים מספר סוגים של מלגות ללימודים אקדמיים ובפרט ללימודי הנדסה, עליהן נמנות מלגות פר"ח, מלגות לעולים חדשים, מלגות מצוינות, מלגות על פי מצב כלכלי ואף מלגות לחיילים משוחררים. כל אחת מן המלגות שונה מהשנייה, בכך שחלק מהמלגות מותנות בממוצע ציוניו של סטודנט לאורך שנות לימודיו, מצבו והרקע סוציו-אקונומי ממנו בא,היותו עולה חדש ועוד.

יתרה מזאת, למרות ריבוי המלגות, לא כל אחד עשוי לענות על הדרישות והתנאים הנדרשים לקבלת המלגה ולכן אחת המלגות הנפוצות והפופולאריות ביותר בקרב סטודנטים ללימודי הנדסה הינה מלגת פר"ח. כך, על מנת שיוכל הסטודנט לזכות במלגה זו, עליו לחנוך במהלך השנה, תלמידים מבתי ספר יסודיים או על יסודיים ולעזור להם בשיעורי הבית ובלימודים.

למעשה, זוהי אחת המלגות הבודדות, בה הסטודנט זוכה לסיוע כספי גדול יחסית- הפחתת שכר הלימוד בחצי ובמקביל הוא מסייע ותורם לחברה ומביא לשיפור בהישגיהם של תלמידים שמתקשים בלימודים.

בדרך כלל, הגיל בו נרשם ללימודים אקדמיים הינו באמצע שנות העשרים, אחרי תקופת הצבא או מיד לאחר הטיול הגדול. יחד עם זאת, לא כולם בוחרים לעשות זאת וישנם מועמדים רבים שמחליטים להירשם ללימודים בגיל מאוחר יותר. על מנת לענות על דרישה זו ולא לקפח מועמדים אלו, בשנים האחרונות, ועם קיומן של מכינות אקדמיות שונות, מכללות ואוניברסיטאות מציעות לימודי הנדסה למגוון רחב של אוכלוסיות. כל זאת, עם דגש על נתינת צ'אנס נוסף גם למועמדים מבוגרים, בני 30 ומעלה, חסרי תעודת בגרות או עם תעודת בגרות חלקית.

על מנת להתחיל במכינה ללימודי הנדסה, אין צורך לעמוד בתנאים מסוימים, למעשה כל אחד יכול להתקבל אליה. במסגרת המכינה, נלמדים בה מקצועות בסיס הקשורים ללימודי הנדסה ולצידם גם מקצועות הנלמדים לבגרויות השונות, כגון הבעה, אנגלית, מתמטיקה, אזרחות ועוד. יתרה מזאת, במסגרת המכינה, בחלק מן המוסדות האקדמיים, המועמדים גם משתתפים בקורס פסיכומטרי, זאת משום שישנן מכללות ואוניברסיטאות שלא פוטרות את המועמד מבחינה זו ועליו לעמוד בציון סף מסוים על מנת להתקבל ללימודי ההנדסה.

בעצם, מה שמייחד את המכינה ללימודי הנדסה לגילאי 30 ומעלה ממכינות אחרות הינה משך הזמן שהיא נמשכת, שכן מדובר על חודשים ספורים, לעומת מכינות אחרות שעשויות להמשך לפחות חצי שנה. יתרה מזאת, עלותה של מכינה זו גם בדרך כלל יותר נמוכה מזו של מכינה רגילה, אך כל זאת כמובן כפוף להחלטת מוסד הלימודים בו היא מתבצעת והיא עשויה להשתנות ממוסד אקדמי אחד לאחר. כך למעשה זוכים מועמדים בני 30 ומעלה, גם לשפר את הבגרות ולהתקדם ולהתחיל בלימודים אקדמיים וכן גם להשתלב במסלולים המותאמים להם, באמצעותם הם עשויים לשלב עבודה ולימודים ללא שום בעיה. זאת משום, שהלימודים מתקיימים בין יום ליומיים מרוכזים בשבוע או לחילופין במסלולי ערב.

כך למעשה, ניתן להגיע למסקנה, שאין גיל ללימודים אקדמיים, ובייחוד ללימודי הנדסה. כל אחד, לא משנה באיזה גיל הוא נמצא, יכול להתחיל ללמוד לקראת התואר האקדמי וליהנות על הדרך מאפשרויות תעסוקה נרחבות יותר בעתיד.      

לימודי הנדסת תוכנה הינם מהמבוקשים ביותר בקרב לימודי ההנדסה והמדעים המדויקים ובעיקר מהווים צעד גדול בדרך להגשת החלום האולטימטיבי- עבודה בתחום ההיי-טק. מרביתנו תמיד שומעים על התנאים המוצעים לעובדי היי-טק, אבל לא באמת מבינים במה זה מתבטא, אם מבחינת אורח חיים ואם מבחינה כלכלית.

מי מאיתנו היה מסרב לקבלת משכורות "שמנות" בסוף כל חודש, לתנאים ולהטבות כמו רכב צמוד, מחשב נייד ופלאפון, לנסיעות לחוץ לארץ כל מספר חודשים ולבונוסים שרק עובדי היי-טק זוכים להם. כנראה שהתשובה לשאלה זאת היא רטורית, שכן כולנו היינו רוצים בכך. אך בכל זאת, לצד היתרונות הרבים הטמונים בעבודה בתחום היי-טק, ישנם גם לא מעט חסרונות שהינם, שעות על גבי שעות של עבודה ולא מעט מקרים הכוללים את המשך העבודה בבית, על חשבון זמן העובד וללא כל תשלום על שעות נוספות, חובת עמידה ביעדים לא פשוטים כלל, שלעיתים אף יכולים לסכן את מעמדו של העובדה במקום העובדה ולתרום לפיטוריו בטרם עת וחוסר גמישות בשעות העבודה, מה שעשוי להצביע על העובדה שעבודה בהיי-טק לא בהכרח מתאימה לכל אחד.

יחד עם זאת, אם בכל זאת תחום המחשבים והיי-טק קורץ לכם, מה שאפשר לעשות כדי לעבוד ולהשתלב בתחום זה הוא תואר בהנדסה או מדעי המחשב. כאשר, תואר בהנדסת תוכנה מסתמן כאופציה הכי כדאית, אם מבחינה כלכלית בעתיד ואם מבחינת צבירת ידע לימודי ממוקד בתחום המחשבים.

כידוע, כיום אחד מבין התחומים בהם משתכרים בסכומי ענק הינם התחומים הקשורים קשר ישיר לפיתוח אפליקציות יעילות ושימושיות, זאת באמצעות טכנולוגיות מתקדמות ממדעי המחשב וההנדסה. למעשה, עיקרו של תהליך הפיתוח מתחיל בניתוח המערכת, תוך כדי מעבר לשלבי תכנון ואפיון, ומסתיים ביישום עצמו. על מנת לצבור את הידע הדרוש לתהליך זה, לומדים סטודנטים של הנדסת תוכנה נושאים כגון, שיטות הידור, מערכות מסד נתונים, קריפטוגרפיה וקורסים רבים אחרים.

בוגרי הנדסת תוכנה מבוקשים במקומות רבים, ואין להם כל קושי למצוא עבודה בתחום. יתרה מזאת, גם במקרה של התפוצצות בועת היי-טק ופיטורים של עובדים, הם תמיד יכולים להקים סטארט-אפ משלהם.

אם ננסה לצייר את מסלולו של כל צעיר בטרם הוא מחליט להירשם ללימודים אקדמיים הוא כנראה יהיה צבא, עבודה מועדפת, טיול גדול לדרום אמריקה או הודו ותאילנד ולאחר מכן, חזרה לארץ, השתלבות בעבודה זמנית ורישום למוסד אקדמי. הבעייתיות כנראה מתחילה ברגע ההתלבטות הלא פשוטה בכלל, לאיזה מוסד אקדמי להירשם ויותר מזאת באיזה תחום לימודים לבחור.

כידוע, אחד התחומים הבולטים והמומלצים ללימוד הינו הנדסת חשמל. כבר מספר עשורים שהנדסה זו מאופיינת כמקצוע גברי וניתן להבחין בכך על פי היחס בין הבנים והבנות הנרשמים לה, שהינו נוטה יותר לטובת הבנים, גם היום. עוד עובדה מעניינת על הנדסת חשמל היא שזוהי אחת ההנדסות בהן לא חל שינוי משמעותי לאורך שנים על גבי שנים בתוכניות הלימודים. ניתן לומר, שזוהי למעשה אחת ההנדסות היציבות ביותר, לה תמיד יש דרישה וביקוש בקרב מעסיקים רבים, אם פרטיים ואם ממשלתיים. אך יחד עם זאת, על מנת להפיק מלימודי הנדסת חשמל את מירב ההנאה והידע, יש צורך גם לבחור מוסד אקדמי הנחשב בקרב מקומות עבודה לכזה שממנו יגיעו בוגרי הנדסת חשמל הטובים ביותר.

בארץ ישנם שלושה מוסדות אקדמיים בהם לומדים הנדסת חשמל, כל אחד עם שם ויוקרה משלו, עליהם ניתן למצוא את אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת תל אביב והטכניון. כאשר לכל אחד מהם, ישנו דירוג אחר אם מבחינת רמה לימודית ואם מבחינת חיי החברה. כאשר, בקרב מועמדים פוטנציאליים ללימודי הנדסת חשמל, המטרה האידיאלית של כל מועמד הינה לזכות בשילוב המושלם בין חיי חברה הסובבים סביב לימודי הנדסת חשמל, שהינם לימודים לא פשוטים כלל ואף נחשבים לקשים מאוד לבין רמה לימודית גבוהה, שתכשיר את הסטודנט בידע נרחב בתחום החשמל והאלקטרוניקה.

על כן, גם אם לא בטוחים באיזה מבין המוסדות האקדמיים לבחור, תמיד קיימת האופציה לבדיקת הדירוג של מכללות ואוניברסיטאות בארץ. כך יכול המועמד, עוד בטרם ההרשמה ללימודים, לקבל מידע אודות תדמית החוג ללימודי הנדסת חשמל, יתרונות וחסרונות ואף לקרוא תגובות של סטודנטים הלומדים הנדסת חשמל.  

לימודי הנדסה היוו מאז ומתמיד אופציה כדאית ואטרקטיבית הן עבור מועמדים חדשים ללימודים אקדמיים והן לבוגרים שהינם הנדסאים עם דיפלומה מטעם המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע. למעשה בוגרים בעלי תואר הנדסאי, בעצם יכולים להפוך בקלות יחסית לאקדמאים בעלי תואר ראשון בכל הנדסה בה יבחרו, החל מהנדסת תעשייה וניהול, הנדסת מכונות, הנדסת בניין, הנדסת תוכנה, הנדסה כימית, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה ועוד.

יתרה מזאת, מסלול המעבר וההשלמה מהנדסאי למהנדס, מוצע בכל המכללות האקדמיות להנדסה וכולל תוכניות לימודים הייחודיות לאותם המועמדים. אלו כוללות לימודים הנמשכים כשנתיים עד שלוש שנים, ממוקדים, גמישים ובהחלט ניתנים לשילוב עם עבודה. כך בעצם, יכול ההנדסאי להמשיך לעבוד ובמקביל ללמוד לתואר ראשון בלימודי הנדסה. יתר על כן, במהלך הלימודים יבסס ההנדסאי את ידיעותיו, התמחותו, יהיה מעודכן בשינויים ושיפורים בנוגע לתחום ההנדסה אותו בחר ואף יזכה להרחבת אפשרויות התעסוקה שיוצעו לו בעתיד.

אם כך, אחת מבין המטרות הבולטות של המכללות ללימודי הנדסה, תהיה בוודאי להכשיר את ההנדסאים המדופלמים, זאת תוך כדי התחשבות בידע ובניסיון שצברו במהלך לימודיהם. לכן, אוכלוסייה זו תהיה זכאית להקלות, פטורים והתאמות בלימודי תואר המהנדס. כך, באופן זהה, נסללת הדרך לכל הנדסאי שרוצה להפוך למהנדס לכל דבר.

יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון, כי כל מכללה מציבה דרישות ותנאים שונים בהם יצטרך לעמוד ההנדסאי, במידה והינו רוצה להתחיל בלימודי הנדסה. על דרישות ותנאים אלו, ניתן למצוא את התכנים והיקף חומר הלימוד הנדרשים מההנדסאי, את הפטורים וההקלות מקורסים מסוימים הנלמדים במהלך התואר וכמובן את מסלולי הלימוד.

יתרה מזאת, למרות הדרישות והתנאים, עדיין כל הנדסאי באשר הוא, יוכל להתקבל ללימודי הנדסה במכללות ללא בעיות מיוחדות למיניהן, זאת בהשוואה לאוניברסיטאות, שם לא בטוח שיוכרו לימודיו כהנדסאי וכנראה הוא לא יזכה לפטורים והקלות מקורסים שונים אותם עשה במהלך לימודיו כהנדסאי, כאשר ההסבר לכך יהיה וודאי נעוץ בעובדה שישנו הבדל מהותי ברמת הקורס הנלמד באוניברסיטה בהשוואה למכללה. יתרה מזאת, הוא גם יצטרך לעמוד בתנאי קבלה שונים, הכוללים ראיון קבלה, ציוני בגרויות וציון פסיכומטרי. 

הנדסת בניין, הקרויה כיום גם בשמה השני- הנדסת אזרחית, הינה בין תחומי ההנדסה הבודדים, המתמקדים בנושאים הקשורים לעיצוב הסביבה כולה. ניתן להסביר זאת על ידי כך שהנדסת בניין, בניגוד לדעה הרווחת, לפיה הבנייה מושתת בעיקר על בניית מבנים תעשייתיים ופרטיים, היא בעצם המכלול לכל הקשור בנושא הבנייה. כלומר, היא כוללת בתוכה תהליכי תכנון וביצוע של מערכות מתקדמות, כגון כבישים, שדות תעופה, סכרים ונמלים, וכל דבר הקשור ישירות ובעקיפין לסביבה האנושית ומשרת אותה מדי יום.

אם כך, מטרת לימודי הנדסת בניין הינה בהכשרת מהנדסים שיתרמו רבות לפיתוח הסביבה, זאת תוך כדי התחשבות במאפיינים שונים, כגון סוג האדמה עליה ייבנה המבנה המסוים, שימוש בחומרי בנייה שיבטיחו את עמידות המבנה בפני מזג אוויר, רעידות אדמה ואסונות טבע אחרים שעשויים לפקוד את הסביבה מתישהו בעתיד.

יתרה מזאת, משום כך במהלך לימודי הנדסת בניין, ישנו דגש על לימוד קורסים כגון, ניהול בנייה, חומרי בנייה ומכאניקת הקרקע, תכנון קונסטרוקציות, בקרת סביבה, תחבורה ועוד. זאת לצד מקצועות בסיס המשותפים למרבית תחומי ההנדסה, שהינם פיזיקה, מכאניקה, מתמטיקה ועוד.

כאשר בסיום הלימודים לאחר ארבע שנים, ייהנו בוגרי הנדסת בניין מאפשרויות תעסוקה נרחבות ומגוונות ויכלו להשתלב במשרות מפתח הן בסקטור הציבורי והן בפרטי, כל זאת תוך כדי פיקוח של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שאחראי על ענף הבנייה.

משרות אלו יבואו לידי ביטוי על ידי שילוב מהנדסי הבניין כמנהלי בנייה, כמפקחים ומבקרים של פרויקטים גדולים וקטנים העוסקים בענף הבנייה, כמפתחים ומשווקים של מערכות בנייה מתקדמות ועוד. כאשר מהנדסים אלו, עם צבירת ניסיון בשוק העבודה, יוכלו להשתכר בשכר של עשרות אלפי שקלים מדי חודש ובתנאים נוחים, כגון קבלת רכב צמוד, הטבות, בונוסים ועוד.

למעשה, התואר בהנדסת בניין הינו תואר B.sc וניתן ללמוד אותו במסלולים שונים המוצעים על ידי המכללות והאוניברסיטאות, כגון, הנדסת בניין ותשתיות, הנדסת בניין ומבנים, הנדסת מיפוי, הנדסת מים, הנדסת סביבה, הנדסת תחבורה ועוד. יחד עם זאת, רבים סוברים שאינו מספיק כתואר ראשון, ויש להמשיך לתארים מתקדמים. אלו יהיו בוודאי מנהל עסקים, לוגיסטיקה, הנדסת סביבה והנדסת חקלאות.

ניתן לומר, שכל אדם החפץ ושואף ביום מן הימים להשתלב בתחום ההיי-טק והמקצועות הטכניים, בוודאי יבחר בתחילת מסלולו לכיוון האקדמיה את לימודי ההנדסה. לימודים אלו שאמנם נמשכים ארבע שנים לא פשוטות כלל, אכן יצליחו להניב פרי בסיומן, שכן כל מהנדס יצליח להשתלב בתפקידים נחשקים, עם שכר גבוה ומגוון תנאים והטבות שיוענקו לו במהלך זמן עבודתו.

אחת השאלות המטרידות כל מועמד ללימודי הנדסה, תהיה היכן להתחיל ללמוד את התואר, האם במכללה או באוניברסיטה. ככל הנראה, המענה המספק ביותר לשאלה זו יהיה מורכב מכמה גורמים, חלקם קשורים קשר ישיר למוסד וחלקם למועמד עצמו. לכן יש לקחת בחשבון גורמים כגון, ציוני הפסיכומטרי והבגרויות של המועמד, סוג לימודי ההנדסה אותה הוא מעוניין ללמוד, קרבת המוסד האקדמי למקום מגוריו של המועמד, והאם מדובר על מוסד אקדמי פרטי או מוכר על ידי הממשלה.

בהתאם לכך, הגורמים הראשונים תלויים במוסד עצמו, שכן הוא קובע לגבי תנאי הקבלה לכל סוג הנדסה והוא זה שמחליט על סוגי ההנדסה הנלמד, כך שלעיתים יכול להיווצר מצב בו חוג מסוים נלמד דווקא באוניברסיטה ולא במכללה, ואילו יתר הגורמים נוגעים למועמד ומתבססים יותר על הצד הכספי שלו, שכן במידה ומוסד הלימודים נמצא בעיר מגוריו, הוא יוכל להמשיך לגור בבית הוריו, וכך לחסוך כמויות של כסף על שכר דירה ומחייה. יתר על כן, באם המוסד האקדמי, אוניברסיטה או מכללה, מוכר על ידי הממשלה ולא בבעלות פרטית, יזכה המועמד לשלם שכר אוניברסיטאי נמוך הנתון מדי שנה לפיקוח הממשלה.

כך שרגע לפני שנרשמים ללימודי הנדסה, יש לקחת בחשבון את כל הגורמים שעשויים להשפיע בבחירת ההחלטה איפה ללמוד ומה ללמוד, שכן לימודים במוסד אקדמי מוכר, יוכלו בוודאות לסייע בעדיפות לקבלה לעבודה על פני מועמדים אחרים. יתרה מזאת, על מנת להיות בטוחים במוסד האקדמי, ניתן ללכת פיזית למוסד ולשמוע פרטים אודות החוגים הנלמדים והמוסד עצמו ואף לדבר עם סטודנטים הלומדים בו, וכך לקבל התרשמות ראשונית על המוסד עצמו, הסגל האקדמי, רמת הלימודים, היחס לסטודנטים ועוד.

אחת מבין ההתלבטויות הנפוצות של מועמדים ללימודי כימיה הינה האם ללמוד לתואר של מהנדסי כימיה הנמשך ארבע שנים בפקולטות להנדסה או שמא ללמוד לימודי כימיה כלליים המשתייכים לפקולטות למדעי הטבע, הנמשכים כשלוש שנים. שני סוגי לימודים אלה מתקיימים הן באוניברסיטאות ובמכללות להנדסה.

את ההתלבטות ניתן להסביר על ידי כך שלא כל מועמד יודע בוודאות במה עוסק כל תחום לימודים כזה, באילו תפקידים יוכל להשתלב בעתיד במקום העבודה בו יעבוד ובייחוד מה יהיו ביצועיו במסגרת התואר שניתן לו. אם נעשה קצת סדר בעניינים, נוכל לעלות על השוני בין הנדסת כימיה לכימיה, שכן לימודי כימיה, בסופם יוצא המועמד- כימאי, מעניקים לו את היכולת להפיק תהליך כימי מסוים במעבדה, ואילו לימודי הנדסת כימיה, בסופם יוצא המועמד- מהנדס כימיה, מכשירים אותו להפוך את התהליכים שפיתח והפיק הכימאי לתעשייתיים, אפקטיביים ובעיקר כלכליים.

יתרה מזאת, המשותף ללימודים אלו נעוץ במגוון נושאים נלמדים הלקוחים מעולם הכימיה, אם כי היקפם יהיה מורחב וישתנה, כתלות בסוג הלימודים הנבחר. יתר על כן, בשניהם ניתנת למועמדים האופציה לבחור תחומי התמחות במהלך לימודיהם. כאשר בלימודי כימיה קיימות מספר התמחויות כגון, טכנולוגיה סביבתית, הנדסת תהליך, חומרים והנדסה כימית ואילו בלימודי הנדסה כימית, ניתן למצוא התמחויות כמו, ביוטכנולוגיה, הנדסת תהליכים ויישומי מחשב והנדסת חומרים.

יתרה מזאת, לא קיימת עדיפות ברורה להנדסה כימית על פני כימיה, זאת משום שלעיתים התפקיד המוצע למועמד, דווקא עשוי לדרוש את הכימאי ולא את המהנדס, אם מבחינת ההתאמה ואם מבחינת המעסיק, שיכול להסתפק בכימאי שיבצע את העבודה בהתאם לדרוש וגם יעלה לו פחות מבחינה כלכלית בהשוואה למהנדס.

יחד עם זאת, אף אחד לא נשאר מקופח שכן, קשת התפקידים ענפה ורחבה הן למהנדס הכימיה והן לכימאי. אלו יוכלו להשתלב בתעשיות הפטרוכימיה, ביוטכנולוגיה, תרופות, כימיקלים, פלסטיק ועוד. כאשר התפקידים המוכרים והמוצעים בדרך כלל יהיו, מנהלי פרויקטים, מנהלי מחקר ופיתוח, כימאים בכירים, מהנדסי תהליך ועוד. עם זאת, בשנים האחרונות ישנה מגמת עלייה בקרב הדרישה למהנדסי כימיה וכימאים לתעשיית ייצור התרופות, זאת משום ההתפתחות הגוברת והמהירה של תחום זה בהשוואה לתחומים אחרים במשק העבודה.

לימודי הנדסה הינם לימודים אקדמיים לתואר B.sc. לימודים אלו יכולים להיות לימודים לתואר ראשון או לימודים לתארים מתקדמים יותר. תארים אלו יכולים להיות בכל תחומי ההנדסה, זאת כמובן תוך כדי עמידה בתנאים הנדרשים לתואר שני שהינם לרוב, הממוצע המצטבר של הסטודנט בגמר התואר הראשון וכן ציון סף בקורס אנגלית הנקבע על ידי מוסד הלימודים. בדרך כלל, תנאים אלו ישתנו ממוסד למוסד וצפוי שיהיו אף גבוהים יותר באוניברסיטאות בהשוואה למכללות. יתר על כן, עוד לפני הרישום לתואר שני, מומלץ ואף רצוי דווקא לצבור ניסיון תעסוקתי בתחום לימודי ההנדסה אותו סיים הבוגר. זאת על מנת שיוכל להכיר מקרוב את הפן התעסוקתי בפועל ולא רק את התיאורטי של לימודיו.

במסגרת לימודי ההנדסה, נלמדים מבואות וקורסים כלליים המשותפים למרבית תחומי ההנדסה. בחלקן אף מוכנסים לתכנית הלימודים קורסים שמיועדים על מנת להקנות למהנדס שליטה בתוכנות מחשב בסיסיות ומיומנויות וכישורי ניהול שיסייעו לו בתפקידו במקום העבודה. מלבד הקורסים המשותפים, נחשף הסטודנט לקורסים נוספים בתחום ההנדסה שבחר, כך הוא יכול בעצם לעמוד על רמת העניין בהנדסה הספציפית שבחר, ולראות אם היא אכן מתאימה לו. במידה ואינה מתאימה, תמיד יוכל לעשות שינוי ולבחור ללמוד הנדסה אחרת או תחום לימודים שונה. יתרה מזאת, במידה והוא ביצע קורסים משותפים, במרבית המוסדות האקדמיים, הם יוכרו לו והוא לא יצטרך לעבור אותם מחדש, אם ויחליט לעבור להנדסה אחרת או תחום לימודים מדעי הקרוב ללימודי ההנדסה בהם התחיל.

במידה והחליט הסטודנט להמשיך בלימודי ההנדסה, הוא ייחשף לקורסים ספציפיים להנדסה שבחר וכך יוכל לגבש החלטה בנוגע להתמחות בנושא בו ירצה להעמיק את לימודיו. התמחות זאת בדרך כלל תהיה מותנית בתנאי קבלה, בבסיסם קורסים משנים קודמות בהם נדרש לעמוד בציון סף מסוים. עם השתלבותו בהתמחות, הסטודנט יכיר כלים ומיומנויות שיעזרו לו להתפתח כמהנדס ויסייעו לו בביצוע פרויקט הגמר, שיוגש בסוף התואר, וייבחן על ידי צוות הוראה בכיר מטעם המוסד האקדמי, שיכלול את השתתפותם של מרצים ואנשים בכירים בעלי עמדות מפתח מתחומי התעשייה, הלוגיסטיקה, ההיי-טק והפיננסים.